קישורים על דברי הימים א כט:י

נהללך ונשבחך וכו' כאמור לדוד ברכי נפשי כו'. דהנה כתיב ויברך דויד את ד' לעיני כל הקהל. יש להבין מה משמיענו בזה שהי' לעיני כל הקהל. אך ע"ד הפשוט נראה כי משמיענו בזה גודל קדושת דהמע"ה שהי' מחשבתו דבוקה בהש"י ולא השיגו שום פני' מעולם הזה אע"פ שהי' עומד ומברך בקהל רב לא בטל אותו שום מחשבה זרה כאשר הנה ידוע כי אין תפלתו של אדם ומחשבתו כשהוא לבדו בהתבודדות שאז אין מבטלו כמו שהוא בתוך הקהל עם רב כי רבות מחשבות בלב להתכבד נגד זקני עמו אבל דוד המע"ה לא הניעו שום מחשבה זולת כמ"ש אודה ד' בכל לבב וכו' בתוך רבים אהללנו. וכן ויברך דויד את ד' לעיני כל הקהל וכו'. אך הנה יש לרמז עוד כי הנה ד"מ לא תגדל השבח והתהלה אשר תנתן למלך בהיותו בדרך לבדו ואין איש אתו כי אז לא יערבו לפניו כל השבחים כאשר לבבו פונה רק לשוב לביתו במהרה וכן לא תמלא פי המהלל לתארו בכל השבח המגיע לו כי איננו מכיר אז בדרך את גודל יקרת המלך ורבת ממשלתו. אכן כאשר יבא האיש אל היכל המלך ונכנס בחצרות יקרו ורואה תפארת גדולתו ועטרת מלכותו אז תודות אלף יתנה לפאר המלך העומד נגדו. כן הנה כביכול אצל ממה"מ הקב"ה כי עתה בהיותנו בגלות הזה ואין אתנו יודע עד מה מגודל כבוד הש"י ותפארת גדולתו בשמים ובארץ לא יתכנו כל השירות ותשבחות כמו בזמן הגאולה אשר יתגלה כבוד ד' וראו כל בשר יחדו כי הוא אלקינו זה ויומשכו וירדו כל האורות העליונים וישפוך את רוחו על כל בשר ואז יראו עינינו וישמח לבינו ואז ימלא פינו להודות ולהלל ביתר שאת ויתר עוז לשמו הגדול ית"ש וכמ"ש ביום ההוא יהי' ד' אחד ושמו אחד אז כו' ישתבח שמך לעד כו' כי מעולם ועד עולם אתה אל. והנה דוד המע"ה זכה להתגלות שמו וכבודו ית"ש כמו מה שיהי' לע"ל וראה את כל הכבוד והדר אשר יתגלה בימים ההם לכן מצא אך הוא את לבבו לומר שירות ותשבחות לפניו ית"ש כמ"ש כי אני ידעתי כי גדול ד'. גדול ד' ומהולל מאד כו' בכל יום אברכך כי לי נאה לברך אשר עין לא ראתה אלהים זולתך וכמו שאומרים ובמקהלות רבבות עמך בזמן הגאולה אז יתפאר שמך לעד מלכנו על כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי עבדך. וזה שאנו מתפללים ונהללך ונשבחך כו' כאמור לדוד שנזכה להתגלות שאמר דוד המע"ה. וזהו ויברך דוד את ד' לעיני כל הקהל שיהי' לע"ל בב"א:

ויברך דויד את ד' לעיני כל הקהל ויאמר דויד כו'. יל"ד מהו הרבותא של לעיני כל הקהל כי מה יוסיפו כח הברכות של לעיני כל הקהל. אך הנראה כי הורה לנו בזה ענין העבדות של הצדיקים כמו דוד המע"ה וכיוצא בו שהם נתעלו בשבחם והילולם להש"י אשר לא ישיגו זולתם. כי אמנם ד"מ לא ישתבח המלך ויתהלל כראוי לו בעת שהוא נודד מביתו ונוסע בדרך לבדו כמו אשר יתעלה ויתקלס בביתו בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ורבת ממשלתו וכו'. כן לא ידומה ההוד וההדר שאנחנו נותנים להש"י ב"ה בגלות המר הזה שאמר הכתוב עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי. נגד הכבוד והתהלה והעבדות הנעלה שיהי' לע"ל בעת אשר יתגלה כבוד מלכותו לעיני כל בשר יחדיו כי אך אז ימלא פינו תהלות ברנן שיר ושבח תוקף תהלת תפארתו. והנה דוד המע"ה וכיוצא זכו לראות התגלות העתיד ההוא בעודם בעולם הזה. לכן המה נשאו קול בעבודתם באהבה והתלהבות אשר אין שיעור ואין סוף. וזהו שאמר השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה כו' לכאורה היתכן כי אחרי המעשה ההוא יבקש עוד לנבואה ורוה"ק הלא די אם יסלח לו. אך הכוונה הוא כי ענין הנבואה הזאת שזכה לראות התגלות העתיד הוא לצורך העבדות כדי שיתחזק להתעלם בעוז ד' לעבדו באהבה שלימה ושמחה כנכון. וזהו הפי' השיבה לי ששון ישעך הששון של ישעך שתהי' כביכול צדיק ונושע כנודע וזהו למען יזמרך כבוד ולא ידום לעולם אודך כי בהשיגו המעלה הזאת לא ידום לעולם כי לא יוכל השקט רוחו לעולם. וזהו שאמרו בגמ' עולמך תראה בחייך לזכות לראות עוה"ב והתגלות העתיד בעולם הזה בחייו. וזהו שאמרו רז"ל שלשה הטעימן הקב"ה מעין עוה"ב אברהם יצחק יעקב. יש להבין למה צורך הטעימן הקב"ה כל זה. אך הכוונה כנ"ל שהטעימן התגלות העוה"ב העתידה כמ"ש טעמו וראו כי טוב ד' כדי שיתחזקו בעבודתם בהתלהבות ביתר שאת ויתר עז וזה שנאמר הנה כי כן יבורך גבר ירא ד' וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך ר"ל בטוב ירושלים העתיד להיות. וזהו כל ימי חייך להביא לימות המשיח ר"ל שתזכה בכל ימי חייך בעולם הזה להביא להם התגלות של ימות המשיח כנ"ל: